הדירות מיועדות לתושב אחד.בכניסה, החדרים נראים קודרים ואפילו מרתיע. אבל אם אתה מסתכל מקרוב, אתה יכול בקלות לדמיין את הבעלים שלהם. האולם נראה קודר, אך בשל החלון הגדול והרצפה החומה, הרושם הזה נסתר. ההחלטה להשתמש יתר על המידה בצבעי פחם אינה יוצרת אווירה של ניכור. העיצוב עוצר נשימה, מה שהופך את הסלון ללב הבית כולו. הטכניקה של ניגודיות רקע משמשת בהצלחה. הקיר ליד הספה כהה, השני, להיפך, לבן עם יחידת מדפים מקורית, כאילו עשוי מפרופיל מתכת. מדפים משלימים את המראה. התאורה היא לא רק טבעית, אלא גם עם מנורות רבות. מוצרים המתאימים יותר ללופט אינם מקלקלים את השפעת התפיסה, אלא מתאימים בצורה הרמונית לקונספט המיועד. אביזרים וצילומים שונים של ראפרים מוסיפים צבע. כאן אתה רוצה להירגע ולקרוא ספר או להתנדנד למוזיקה.
ההרמוניה של הצבעים לא פסחה גם על המטבח.השילוב של חפצים מצופים כרום, ריהוט בהט ואריחים עם תפרים אופייניים מעורר את הדמיון. יתכן שחסר משהו, החום אליו אנו רגילים. אבל אם זה בית הגידול של בחור צעיר, אז הכל נופל על מקומו. השיש במראה עץ גורם לדיסוננס. אבל מצד שני, אם הוא נעשה שחור לגמרי, אז אזור הבישול יהפוך קודר. חלון קטן יספק זרם של אוויר צח, אך לא אור טבעי, כך שיש זרקורים רבים סביב ההיקף. חדר האמבטיה תואם את העיצוב של חדר האוכל, עם אותם אריחים ואביזרים מבריקים. חדר השינה עשוי להיראות חסר צבע לחלוטין, כמו תמונה בטלוויזיה ישנה. אבל הודות לפתח החלון המוביל לחדר המקלחת, התחושה הזו נעלמת. גוון אפור מעט מלוכלך הוא השיק החמקמק של הפינה הזו. המרפסת היא מקום בו ניתן לצפות ברחוב ובעוברי אורח. או להתחיל לגדל גן פרחים.
הבית הזה הוא כמו הד של הבעלים. כשמסתכל מסביב אתה מבין את ההעדפות ונהייה חדורים באורח החיים של האדם שחי כאן.
פנים יפה של דירה קטנה: אינדיבידואליות וסגנון של 44 m2
